פסק-דין בתיק ב"ל 4254-09

1.         לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2.         ביום 9.6.2011 ניתנה החלטה לפיה הניח התובע תשתית עובדתית לצורך מיקרוטראומה ולפיכך מונה מומחה - יועץ רפואי.

נקבע כי התובע משתמש בפטיש פנאומטי באופן המהווה תנועה חוזרת ונשנית, כאשר חלק מהשימוש נעשה תוך כדי תנועת כיפוף או עמידה על ברכיים.

3.         ד"ר סלטי מונה כיועץ - מומחה רפואי.

לבקשת התובע ובהעדר התנגדות מטעם הנתבע מונה מומחה אחר תחת ד"ר סלטי, ד"ר אסא לב אל.

4.         ביום 28.5.2012 ניתנה חוות דעת של ד"ר אסא לב אל לפיה:

               " א.   מחלת התובע בגבו הינה מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חולייתיות.

                 ב.    קיים קושי רב לקבוע בוודאות כי יש קשר, או לשלול קיומו של קשר בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו. קביעת הקשר בין תנאי העבודה לבין מחלה מסוימת יכולה להיעשות בבטחה כאשר יש אירוע ברור של תאונה או כאשר יש מחקרים אפידמיולוגיים המראים כי יש קשר משמעותי בין נסיבות מסוימות בעבודה ובין המחלה. קשר כזה הוכח במחקרים אפידמיולוגיים רבים אצל עובדים החשופים לרטט כל גופי, לעבודה הדורשת הרמה תכופה של משא כבד תוך כדי כפיפת הגוו קדימה, עבודה הדורשת פיתול גוו לתקופות ממושכות, או הרמת משאות כבדים, לגובה, לעיתים תכופות. מחקרים רבים אף מאפיינים את גודל המשא, הגובה הנדרש להרימו ומספר הפעולות בדקה. תיאור תנאי עבודתו של התובע - כפי שהוא מופיע בהחלטת בימ"ש - אין בו מספיק מידע ממנו ניתן ללמוד כי תנאי עבודתו של התובע דומים להגדרות במחקרים, במילים אחרות לא ניתן ללמוד כי התובע היה נתון לסיכון מיוחד ללקוט במחלתו ולכן גם לא ניתן לקבוע כי יש קשר בין עבודתו לבין מחלתו.

לסיכום, אינני יודע לענות על השאלה בשל חוסר מידע.

    ג.     מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חולייתיות הינה מחלה מרובת גורמים. הגורם החשוב ביותר הינו הגורם הגנטי. גורמים אחרים הינם גיל, משקל הגוף, עישון וגורמים הקשורים לעבודה כמצוין בתשובה ב'.

בעוד שהשפעת הגורמים שאינם קשורים בעבודה היא בתהליך תחלואי מתמשך הרי שהשפעת הגורמים הקשורים לעבודה ניתן לתארה כתוצאה מצטברת של פגיעות דיסקרטיות שניתן לאפיינן בזמן ובמרחב. מחוסר מידע מספיק איני יכול להעריך את התרומה היחסית של גורמי הסיכון השונים להתפתחות מחלת התובע, לבד מכך שבכל מקרה, הגורם הדומיננטי הינו הגורם הגנטי."

5.         לד"ר אסא לב אל הועברו שאלות ההבהרה הבאות:

   " א.   בחוות דעתך ציינת כי אין בידך די מידע על מנת להכריע בשאלת הקשר הסיבתי - אנא התייחסותך לכך כי הכלים הפניאומטים המוזכרים בהחלטת ביה"ד הינם כלים רוטטים, האם נכון שבנסיבות אלה, קרי: עבודה עם כלים רוטטים באופן בו מורגש הרעד והרטט בגוף,  יש בכדי להוביל לפגיעה בעמ"ש מתני?

    ב.     האם נכון כי עבודה זו עם כלים רוטטים עשויה היתה להחמיר/לזרז פגיעתו של התובע".

6.         ביום 24.11.2012 ניתנו תשובותיו של ד"ר אסא לב אל לשאלות ההבהרה:

   " א.   למיטב ידיעתי המכשירים הפנאומטיים בהם מדובר כגון מברגות פנאומטיות אינם גורמים לרטט כל גופי ( whole body vibration ). בספרות האפידמיולוגית העוסקת בקשר בין רטט כל גופי ומחלה ניוונית של הדיסקות בעמודה השדרה מדובר על רטט הנגרם כתוצאה מהמצאות בתוך מכשיר או כלי רכב רוטט. דוגמאות לכך הינם טייסי הליקופטרים, נהגי רכב צמ"ה, נהגי קטרים בין עירוניים, אוטובוסים וכו'. אשר על כן איני רואה קשר בין השימוש במכשירים פנאומטיות ידניים ובין מחלתו של התובע.

   ב.     בהמשך לתשובתי למעלה התשובה, כאשר מדובר ברטט, היא שלילית.

במצבים בהם העבודה עם המכשירים כורכת תנועות לא נוחות לאורך זמן רב ניתן לקשור קשר של החמרה."

7.         טענות התובע -